ברטנורא על משנה פרה ז׳:ה׳

5 הַמְמַלֵּא לוֹ וּלְחַטָּאת. הַמְמַלֵּא מַיִם, קְצָתָן רוֹצֶה לְצָרְכּוֹ וּבִקְצָתָן רוֹצֶה לִתֵּן אֵפֶר חַטָּאת:

6 בָּאֵסֶל. בַּמּוֹט. וְדֶרֶךְ שׁוֹאֲבֵי מַיִם שֶׁנּוֹתְנִים מוֹט עַל כְּתֵפָם וְכַד מָלֵא תָּלוּי בְּרֹאשׁ הַמּוֹט מִלְּפָנָיו וְכַד אֶחָד מֵאֲחוֹרָיו:

7 וְאַחַר כָּךְ מִלֵּא אֶת שֶׁלּוֹ פָּסוּל. מִשּׁוּם מְלָאכָה:

8 וְאֶת שֶׁל חַטָּאת לְפָנָיו. כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶן שְׁמִירָה מְעֻלָּה:

9 וְאִם נָתַן שֶׁל חַטָּאת לַאֲחוֹרָיו פְּסוּלָה. דִּכְתִיב לְמִשְׁמֶרֶת לְמֵי נִדָּה, בִּזְמַן שֶׁהֵן שְׁמוּרִין הֵן מֵי נִדָּה, בִּזְמַן שֶׁאֵינָן שְׁמוּרִין אֵינָן מֵי נִדָּה:

10 הָיוּ שְׁנֵיהֶן שֶׁל חַטָּאת וְכוּ'. דְּהוֹאִיל וּמַסִּיק אַדַּעְתֵּיהּ בְּשֶׁלְּפָנָיו נִזְכָּר נַמִּי בְשֶׁל אֲחוֹרָיו. וְהַיְנוּ מִפְּנֵי שֶׁאֶפְשָׁר, כְּלוֹמַר אֶפְשָׁר לִשְׁמֹר שֶׁלַּאֲחוֹרָיו אַגַּב שֶׁלְּפָנָיו: